פרטים ליצירת קשר עם משרד עורכי הדין מיכאל גנון ושות':

מיכאל גנון, עורך דין

יצירת קשר:

כתובת המשרד: רח' בן גוריון 33 (בית אלבה), הרצליה

ת.ד. 3082 הרצליה 4613002

טל': 0773007488 ; נייד: 0526883027 ; פקס: 153773007489

*
דוא"ל: Advganon@gmail.com

"שכל העולה לגרדום לידון אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול ואם לאו אינו ניצול" , תלמוד בבלי, שבת לב (א)

מספר המבקרים בבלוג "הפקולטה":

מספר המבקרים בבלוג "הפקולטה"

יום חמישי, 1 במרץ 2018

זכויות נפגעי תאונות עבודה ומחלות מקצוע
איך למצות את מלוא זכויותיך ולהגדיל את סיכויי התביעה למול הביטוח הלאומי


רקע כללי:
במאמר זה נסקור בצורה פרקטית מצב בו עובד נפגע במסגרת עבודתו, ומהם הצעדים שעל העובד לנקוט, על מנת למצות את מלוא זכויותיו למול הביטוח הלאומי והמעסיק.
עובד אשר נפגע בתאונת עבודה או לקה במחלת מקצוע, זכאי לדמי פגיעה בימים שבהם הוא נעדר מעבודתו עקב הפגיעה, עד לתקופה מקסימאלית של 91 יום. מעבר ל- 91 היום הראשונים שלאחר הפגיעה, וככל שישנו צורך בתקופות אי כושר נוספות, על הנפגע לקבל אישור וועדה רפואית לנפגעי עבודה.
ישנם שני סוגים של פגיעה בעבודה:
·         תאונת עבודה, לרבות תאונת דרכים במסגרת העבודה.
·         מחלת מקצוע / מיקרוטראומה, לרבות מחלה פיזית או מחלה נפשית, הנובעת מפעילות הנפגע במקום העבודה (לרבות מיקרוטראומה).


מהי פגיעת עבודה:
פגיעת עבודה הינה פגיעה אשר אירעה לעובד במקום עבודתו או בדרך מביתו אל מקום עבודתו או ממקום עבודתו בחזרה לביתו, או מחוץ למקום עבודתו כאשר היה בשליחות מקום העבודה (לדוגמא: סוכן שטח, שליח). הפגיעות השכיחות ביותר הן בתאונות דרכים בנסיעות הקשורות בעבודה.
פגיעה בעבודה יכולה להיגרם גם עקב פציעה של העובד במקום העבודה (למשל: פציעה ממכונה), או כתוצאה ממחלת מקצוע (כגון דלקת פרקים, ירידה בשמיעה, סרטן אצל העובדים בסביבת אזבסט). ישנה רשימה מפורטת של מחלות מקצוע בתקנות הביטוח הלאומי.
פגיעה בעבודה יכולה להיות גם פגיעה נפשית או מסיבה נפשית, ואשר נגרמה עקב הפעילות של הנפגע במקום העבודה, כגון מחלות הנובעות מלחצים נפשיים, בין אם הן מחלות פיזיות ובין אם הן מחלות נפשיות, הפרעות הנובעות מהתעמרות או הטרדה במקום העבודה ואף ריב מילולי קשה במקום העבודה שגרם להתרגזות חריגה וכתוצאה מכך לאירוע לב.


מיקרו-טראומה:
היות וכל נושא מחלות המקצוע מוגבל לרשימת המחלות המצוינות בתקנות הביטוח הלאומי, נוצרו מקרים בהם עובדים נפגעו במחלת מקצוע, אך לא היו זכאים לפיצוי מהביטוח הלאומי, משום שמחלתם לא כלולה ברשימת המחלות שבתקנות. משכך, קבע בית הדין הארצי לעבודה הלכה משפטית, לפיה עובדים אשר חלו במחלה, אשר נגרמה עקב תנאי עבודתם, ומחלה זו אינה כלולה בתקנות הביטוח הלאומי, יהיו זכאים לפיצוי מהביטוח הלאומי.
מחלות הבאות בגדר מיקרוטראומה, הינן מחלות הנגרמות "טיפין טיפין", לדוגמא, מחלת שורש כף היד אצל קופאיות, שחיקת ברכיים ובעיות בחוליות אצל סבלים וכדומה.

נקודה לתשומת לב: הכלל הינו כי גם פגיעת עבודה שאירעה לעובד באשמתו, ברשלנותו או בגלל הפרת הוראות המעסיק, עדיין תיחשב כפגיעת עבודה, ולא תפגע בזכויות הנפגע למול הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי כלל לא חוקר מי אשם בתאונה, אלא מתרכז במהות התאונה, השלכותיה והאם התרחשה במסגרת העבודה.


דמי פגיעה:
עובד או עצמאי, אשר שילם את דמי הביטוח הלאומי, באופן רציף, מכוסה על ידי הביטוח הלאומי, במקרה של פגיעה בעבודה. הנפגע יקבל דמי פגיעה, הנגזרים מממוצע שכרו בשלושת החודשים שקדמו להתרחשות הפגיעה, וזאת למשך תקופה של עד שלושה לאחר הפגיעה. דמי הפגיעה יהיו בגובה של 75% משכרו הרגיל של העובד, וזאת עד לתקרת המקסימום הקבועה בחוק הביטוח הלאומי.

במידה ולאחר שלושת החודשים הראשונים , עדיין לא יוכל העובד לחזור לעבודתו, על העובד להגיש לביטוח הלאומי תביעה לקביעת דרגת נכות שהינה בעצם בקשה לוועדה רפואית ולאחוזי נכות. אילו אחוזי נכות יקבל הנפגע והאם יהיו אלו אחוזי נכות זמניים או לצמיתות, הדבר יקבע בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי.
ניסיון החיים מלמד כי החלטות הביטוח הלאומי, לא תמיד עולות בקנה אחד עם האינטרסים של הנפגע: במקרה בו פקיד התביעות של הביטוח הלאומי קבע כי הפגיעה אינה פגיעת עבודה, עומדת לנפגע הזכות לערער על החלטת פקיד התביעות, בפני בית הדין לעבודה.
על החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, ניתן להגיש ערעור בפני וועדה רפואית לעררים ועל החלטת הועדה לעררים ניתן לערער בפני ביה"ד לעבודה, בנימוקים משפטיים בלבד.

נקודה לתשומת לב: תביעה לפגיעת עבודה יש להגיש לביטוח הלאומי עד ולא יאוחר משנה אחת מקרות הפגיעה. לאחר שנה מקרות הפגיעה, עדיין ייתכן ותהיה הכרה של הביטוח הלאומי בפגיעה שנפגע העובד, אך הכרה זו תהיה ללא תשלום דמי פגיעה לעובד, וגם מגמלת הנכות יהיה קיזוז בהתאם למידת האיחור בהגשת תביעה לקביעת דרגת הנכות.
לא תמיד ישנה הסכמה בין הביטוח הלאומי לנפגע, מתי התרחשה הפגיעה בעבודה. חילוקי דעות אלו נפוצים בעיקר בפגיעות בעבודה שהינן על רקע מחלה פיזית או נפשית. ברור שאם המדובר באירוע תאונתי, מחלוקת זו ברת בירור בקלות, בעוד שאם המדובר בהתפרצות מחלה, עולה השאלה האם ההתיישנות נספרת מפרוץ המחלה או מעת אבחונה.

הוצאות נלוות: עובד אשר אושרה תביעתו לפגיעה בעבודה, יהא זכאי גם להחזר הוצאות שהוציא עקב הפגיעה, בהיותן הוצאות סבירות בגין נסיעות, אשפוזים, תשלומי השתתפות עצמית בקופת החולים וכיוצ"ב. יש לשמור קבלות על התשלום ולהגישן לפקיד התביעות.


בפועל – מה עושים לאחר פגיעה בעבודה:
על מנת להגדיל את הסיכויים לקבלת הכרת הביטוח הלאומי בפגיעה כפגיעת עבודה, על הנפגע לפעול בצורה מסודרת:
·         במקרה של תאונת דרכים אל העבודה / מהעבודה / במסגרת העבודה,  על הנפגע לדווח מידית למשטרה, ולציין בפני החוקר את השתלשלות העניינים בפירוט, כך שיופיעו בדיווח המשטרתי הפרטים המעידים על נסיבות התרחשות התאונה במסגרת העבודה.

·         יש לתעד בכתב את שהתרחש, דיווח למעסיק באמצעות מזכר פנימי, עדויות של עובדים או עוברי אורח וכיוצ"ב.

יש לגשת מידית אל הרופא. גם בפנייה לרופא יש לציין בפני הרופא את נסיבות התרחשות פגיעת העבודה, כך שהפרטים המעידים על נסיבות התרחשות הפגיעה במסגרת העבודה, יופיעו בגיליון הרפואי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה