פגמים בצוואה העלולים להביא לפסילתה, בבית המשפט

פגם בכשירות המצווה:
צוואה איננה יכולה להיערך על ידי קטין (מתחת לגיל 18), על ידי פסול דין, כגון אדם הלוקה בשכלו לקות כזו, אשר בגינה איננו מבין את משמעות מעשיו.

צוואה שנערכה על ידי אדם אשר עונה על אחד מהקריטריונים לעיל תהיה פסולה מחמת חוסר כושרו של המצווה לצוות גם אם היא עומדת בכל יתר הקריטריונים. חשוב לציין שגם צוואה אשר נערכה על ידי אדם אשר היה כל חייו כשיר מבחינה שכלית אולם בעת כתיבת הצוואה היה נתון להשפעת תרופות אשר שיבשו את דעתו, צוואתו תהיה פסולה. לדוגמא, אדם הלוקח תרופות נוגדות דיכאון, תרופות פסיכיאטריות וכד', העלולות להשפיע גם על שיקול הדעת של המצווה.

האם יש בפטירת חייב הנמצא בהליכי פשיטת רגל, כדי להפסיק את הליכי פשיטת הרגל ?

עקרונית, פטירת החייב אינה מונעת אפשרות של פתיחה בהליכי פשיטת רגל, כנגד עיזבונו של החייב, ואין בפטירה בכדי להפסיק את הליכי פשיטת הרגל, העומדים ותלויים כנגד החייב, אלא על הנושים לבקש להעתיקם לעיזבון החייב.

לעניין זה, יש לראות את אשר קובעת הפקודה:

פקודת פשיטת הרגל, קובעת בסעיף 202 (א), כי:

"נפטר חייב והיה לנושהו חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לצו שעל פיו ינוהל עזבונו של החייב לפי דיני פשיטת רגל (להלן בסימן זה - צו ניהול)".

העסק התמוטט ! איחוד תיקים או פשיטת רגל ?

עד עכשיו פרסמתי מאמרים, מה עושים כאשר מגיעים לפשיטת רגל, כיצד מתמודדים, כיצד "משריינים" חלק מהנכסים מפני הנושים וכדומה.

עתה, במאמר זה אני אקח צעד אחד אחורה, שנתיים – שלוש, לפני פשיטת הרגל הלכה למעשה.

ראשית, עלינו להבין כי פשיטת הרגל כשלעצמה היא לא המחלה, היא המוות שבא בעקבות המחלה. בדרך כלל עסק חולה מספר שנים, בין שנתיים לארבע שנים, בטרם המחלה מכריע אותו והעסק קורס ומגיע למוות שלו – פשיטת הרגל, ולאחר מכן לביתור הגופה ולמכירת חלקיה לטובת הנושים.

כאשר העסק נולד, הוא בדרך כלל מורכב

הקדמה לפשיטת רגל - מושג ראשוני

לא אחת קורה שעסקים מתמוטטים בארץ. כאשר מדובר בחברה בע"מ גדולה, יחסית העובדים והבעלים של החברה אינם ניזוקים יחסית, מלבד אובדן מקום העבודה, האופציות ש"מתאדות" להן וכיוצ"ב, אבל אין הפונקציונרים, נושאי המשרות, ניזוקים אישית, בבחינת החוב של החברה בע"מ נשאר החוב של החברה, ועל הנושים להיפרע מתוך נכסי החברה ואין הנושים יכולים לרדת לנכסים הפרטיים של העובדים ו/או הבעלים של החברה (למעט במקרים של "הרמת מסך" בחברה בע"מ, ועל כך אפרט במאמר נפרד).

אך מה קורה כאשר מדובר בחברה בע"מ קטנה או בינונית, או בחברה שאינה בע"מ או בעוסק מורשה או בשותפות לא מוגבלת.... בכל המקרים הנ"ל, סביר להניח כי הבעלים של העסקים הנ"ל חתומים בערבות אישית, כלפי הספקים ונותני האשראי. במקרה כזה, החובות באים לפתחם של הבעלים עצמם, אשר עליהם לשאת בעצמם ומרכושם הפרטי, במלוא חובות העסק שקרס