פרטים ליצירת קשר עם משרד עורכי הדין מיכאל גנון ושות':

מיכאל גנון, עורך דין

יצירת קשר:

כתובת המשרד: רח' בן גוריון 33 (בית אלבה), הרצליה

ת.ד. 3082 הרצליה 4613002

טל': 0773007488 ; נייד: 0526883027 ; פקס: 153773007489

*
דוא"ל: Advganon@gmail.com

"שכל העולה לגרדום לידון אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול ואם לאו אינו ניצול" , תלמוד בבלי, שבת לב (א)

מספר המבקרים בבלוג "הפקולטה":

מספר המבקרים בבלוג "הפקולטה"

יום שלישי, 2 בספטמבר 2008

כרטיסי אשראי, שיקים, שיקים מוגבלים – המדריך למשלם

השאלה המשפטית:
מה עדיף: לשלם בשיק רגיל, שיק מוגבל, כרטיסי אשראי, תשלום רגיל, מספר תשלומים ?

תיאור מקרה:
אדם וחווה, זוג עולים מרוסיה, החליטו לרכוש מוצרי חשמל עבור ביתם החדש. לאחר שסרקו כל חנות חשמל באיזור מגוריהם, החליטו להזמין לעצמם מקרר, מכונת כביסה ותנור (להלן: "מוצרי החשמל"), בחנות מוצרי החשמל הידועה "פרי הדעת".

אדם וחווה, ניגשו לחנות, התיישבו מול נחשיה, בעל החנות ואיש מכירות "צבר" ודובר עברית רהוטה, וביצעו את הזמנת מוצרי החשמל. נחשיה הסכים לקבלת שישה תשלומים שווים ורצופים, והבטיח כי מוצרי החשמל יגיעו תוך חודשיים, לכל המאוחר.
אדם שלף את פנקס השיקים וניגש לרשום.
חווה עצרה בעדו, בחיוך נבוך ואמרה: "אדם, בשביל מה המציאו כרטיסי אשראי, למה אתה צריך עכשיו לשבת ולמלא שישה שיקים, תחשוב ספורטיבי"
. היא שלפה את כרטיס האשראי שלה ונחשיה מיהר להעבירו במכשיר, שם נרשמו שישה תשלומים. חווה חתמה על השובר, ובני הזוג יצאו, כשבכיסם הזמנה מפורטת למוצרי חשמל חדשים, שמחים וטובי לבב.

כעבור כחודשיים הגיעו מוצרי החשמל לביתם. הדגם של המקרר לא היה הדגם המוזמן, מכונת הכביסה לא הייתה בגודל הנכון, והתנור בכלל לא חימם בטמפרטורה המתאימה.
מוצרי החשמל עשו רושם ירוד ומדכא על בני הזוג ולא תאמו את מה שהובטח להם ע"י נחשיה, עת ביצעו את ההזמנה.

מהן האפשרויות העומדות בפני בני הזוג, עפ"י דין?חוק הגנת הצרכן התשמא-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), נותן לצרכן מספר הגנות במקרה כזה:
א. ס' 3 לחוק הגנת הצרכן, אוסר ניצול מצוקתו של הצרכן, לרבות איסור מפורש בדבר אי ידיעת השפה שבה מבוצעת העיסקה. לפיכך, באם המוכר "עבד" על בני הזוג, בנצלו את אי שליטתם בשפה העברית, יש בכך עילה לביטול העסקה ע"י בני הזוג.

ב. ס' 4ג' לחוק הגנת הצרכן, מחייב כל עוסק להציג במקום העסק את מדיניותו לגבי החזרת סחורה, שלא עקב פגם. לכן, בני הזוג יכולים לבקש להחזיר את הסחורה, בהתאם למדיניות החנות ממנה קנו.
אם בעל החנות מסרב לאפשר לצרכן את החזרת הסחורה, חרף מדיניותו המוצהרת בדבר האפשרות להחזיר סחורה, רשאים בני הזוג, בתוך 7 ימים מיום הסירוב, לשלוח את הסחורה בחזרה לחנות, ובעל החנות חייב להשיב להם את כספם.

במידה, ובעל החנות לא פירסם מדיניות החזרת סחורה, חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת סחורה, היא מתן אפשרות להחזרת טובין שלא עקב פגם.
החזרת סחורה כפופה לכך שלא חלה הרעה במצבה, הרעה ממשית (פתיחת האריזה, בד"כ לא מהווה הרעה ממשית).

ג. ס' 32 לחוק הגנת הצרכן, מאפשר לבטל עיסקה, בנסיבות בהן נעשה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעייה (בין אם נעשתה ע"י המוכר ובין אם לאו) או ניצול מצוקה (באם נעשתה ע"י המוכר). במקרה כזה, רשאים בני הזוג, לבטל את העיסקה, תוך 14 יום מיום עשיית העסקה או מיום קבלתם את הסחורה, לפי המאוחר מבין השניים.

המשך תיאור המקרה:חווה מיהרה להתקשר לנחשיה והתלוננה על מה שהובטח ולא קיבלה.
נחשיה המנוסה, האזין לה ואמר כי ישלח את הטכנאי שלו, משה עושה-הכל, להסדיר את הנושא.
נחשיה הבטיח כי תוך שבוע מקסימום, יתוקנו כל הליקויים.

המצב המשפטי:
תקנה 10 (א) לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו 2006, מורה כי על היצרן או נותן השירות מטעמו לתקן כל ליקוי במוצר שייצר, תוך שבוע ימים – בבית הלקוח, או תוך 10 ימים – אם המוצר נמסר לתחנת שירות.

המשך תיאור המקרה:
כעבור שלושה שבועות מלווים בטלפונים ונידנודים, הופיע משה עושה-הכל, אשר סידר את מוצרי החשמל, ובעיקר "סידר" את בני הזוג.
כעת בני הזוג הבינו היטב את המושג "ישראלים תחמנים".
הם שבו ופנו לנחשיה, משהבינו שהלה מושך אותם בלך ושוב, התקשרו לחברת האשראי .
האוזן הנכונה בחב' האשראי שמעה אותם וביקשה כי יכתבו את תלונתם.
התלונה נכתבה ופורטה בצרוף מסמכים ושם גם נדרש להפסיק את תשלומי החיוב לחנות מוצרי החשמל.
עברה תקופת מה, וחברת האשראי הודיעה כי היא חייבת לקבל את תגובת נחשיה, שכן הוא בעל חנות החשמל.
נחשיה, טען שהסחורה נמסרה ללקוח כפי שהוזמנה.

בתום הבירור שערכה חברת האשראי עם בני הזוג וחנות מוצרי החשמל, השיבה חברת האשראי, כי איננה מוכנה להפסיק את התשלומים לחנות, הואיל והסחורה סופקה.

מהן האפשרויות העומדות בפני בני הזוג, עפ"י דין?
א. בהתאם לסעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ב – 1986 (להלן: "חוק כרטיסי חיוב"), רשאים בני הזוג להורות לחברת האשראי לעצור את התשלומים, באם הסחורה לא סופקה להם או שהעסקה בוטלה.
עצם היות בני הזוג לא מרוצים מאיכות הסחורה, אשר סופקה להם לא מהווה עילה לעצירת התשלומים ע"י חברת האשראי, וסביר להניח כי חברת האשראי תסרב לעצור תשלומים במקרה זה.

ב. בהתאם לסעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק המכר"), המוכר הפר את חיובו כלפי הקונה, באם מסר לקונה נכס / סחורה מסוג או תיאור שונה מהמוסכם, מבחינת איכות, תכונות מוצר, דגם, דוגמה וכד'.

בהתאם לסעיף 28 לחוק המכר, באם הפר המוכר את חיובו, כאמור לעיל, ולא תיקן זאת תוך זמן סביר, ובמקרה שלפנינו, לא סיפק לבני הזוג את מוצרי החשמל שהם הזמינו, זכאי הקונה לנכות מהמחיר, שהוא חב כלפי המוכר, את הסכום שבו פחת שווי הממכר, עקב אי ההתאמה, לעומת שוויו לפי החוזה.
לשם המחשה: באם בני הזוג הזמינו מקרר לבן גדול השווה 2,000 ₪ והחנות סיפקה להם מקרר קטן חום השווה 1,500 ₪, רשאים בני הזוג לקזז סך של 500 ₪, מהמגיע לחנות על פי החוזה.

אלא, מאחר ואדם, גם במקרה זה, בחר להקשיב לחווה, ושילם באמצעות כרטיס אשראי ולא באמצעות שיקים, אין באפשרותו, הלכה למעשה, לעצור את התשלומים, שכן המקרה המתואר כאן, אינו בא בגדר ס' 10 לחוק כרטיסי חיוב.

ג. הודעת ביטול העסקה לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים") בעילה של הטעייה. נחשיה הבטיח לבני הזוג סחורה מסוג א' ובפועל סיפק להם סחורה מסוג ב'. ס' 15 לחוק החוזים, דן במקרים מסוג זה, כאשר הסעד כאמור הוא ביטול העסקה.
חוק החוזים, מורנו כיצד יש לעשות את הביטול: להודיע לצד השני על ביטול העסקה, תוך זמן סביר מרגע התגלות עילת הביטול. לאחר הביטול יש לעשות "השבה", קרי, בני הזוג ישיבו לנחשיה את סחורתו והוא ישיב להם את כספם.


המצב המשפטי:חוק כרטיסי חיוב, קובע כי בכל מקרה שכרטיס האשראי נגנב, אבד, עשו בו שימוש שלא כדין או חייבו את הלקוח חיוב שלא הוזמן על ידו, מצבו של הלקוח טוב הוא מוגן הוא לא יחוייב ואם חוייב, יזוכה על ידי חברת האשראי ולא משנה מה הם הסיבות או המניעים לנ"ל.
נכון הדבר גם אילו לא היה מסופק כלל החיוב על ידי סוחר הרהיטים, מצבם של בני הזוג היה טוב יותר, שכן הם היו מזוכים על פי החוק בחשבון האשראי שלהם גם אם חוייבו.
חברת האשראי היא זו שצריכה לשאת בכך לבדה.
חברת האשראי מהווה מעין "מבטח" של העיסקה מבחינת הלקוח במקרים כנ"ל. דמי הביטוח נגבים מהלקוח בצורת עמלות שונות וביניהם גם דמי הגבלת אחריות, המחוייבת בסוף כל שנה קלנדרית.
במקרה שלפנינו הסחורה הוזמנה וסופקה , החוק לא נותן מענה, באם הלקוח לא מרוצה מאיכות או אופי הסחורה. מבחינת חוק כרטיסי חיוב, אם הלקוח הזמין מקרר וקיבל מקרר, אין רלוונטיות אם זה לא הצבע / הגודל / הדגם שהובטח ללקוח במעמד המכירה.
בויכוח שבין הצרכן לסוחר/לחנות, ניצבת חברת האשראי, כעין בורר.
היא בוחנת את הגירסאות של שני הצדדים וזכותה להחליט, אם היא מפסיקה את התשלומים אם לאו. זה מצב נחות לצרכן, שכן עיקר פרנסתה של חברת האשראי, באה מהסוחר/החנות ולא מהלקוח/הצרכן.

מציאות חלופית 1:
אדם למד את הלקח מפעם קודמת והפעם החליט לא לשמוע בקולה של חווה. "עזבי, אני משלם בשיקים", ענה לה אדם ורשם שישה שיקים עוקבים ולמוטב בלבד עם קרוס, בגין מוצרי החשמל שרכשו בני הזוג מהחנות.

(למוטב בלבד = השיק לא סחיר ; קרוס=חייבים להפקיד את השיק בחשבון בנק ולא ניתן לפדות אותו בקופת הבנק תמורת מזומנים).

לאחר שבני הזוג הבינו כי אין בכוונת נחשיה לספק להם את המוצרים הנכונים, כפי שהובטח להם במעמד הרכישה, הורו בני הזוג לסניף הבנק בו מתנהל חשבונם לבטל את השיקים, אשר טרם הגיע זמן פרעונם.

המצב המשפטי:בהתאם לסעיף 5 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב – 1992 (להלן: "הוראות הבנקאות") (הוראות אלו נקבעו ע"י נגיד בנק ישראל והן מחייבות את הבנקים), באם הורה מושך השיק (מי שכתב את השיק) לבטלו, לא יחוייב חשבונו אם הודיע על הביטול לסניף הבנק עליו נמשך השיק (סניף הבנק שהנפיק את פנקס השיקים), לא יאוחר מיום העסקים הבנקאי הראשון, שלאחר יום הסליקה (יום הסליקה זה היום בו הועבר השיק למסלקה של הבנק, ע"מ לחייב את חשבון המושך ולזכות את חשבון הנמשך, כלומר את חשבון מי שזכאי לקבל את הכסף) ובלבד שעד למועד ההודעה לא נפרע השיק או לא אושר ללקוח שהפקידו זיכוי סופי מוקדם, כאמור בסעיף 3(א) להוראות הבנקאות, על פי אישור שנתן הבנק הנמשך לבנק הגובה.

לבנק אין שיקול דעת האם לבטל את השיקים אם לאו, בדיוק כפי שאין לו שיקול דעת האם לבטל הוראת קבע, אם לאו. מרגע שהורה הלקוח על ביטול השיקים והשיקים טרם נפדו, חייב הבנק לבטלם, ולכל היותר, רשאי הבנק לבקש מהלקוח שליחת הוראת ביטול בכתב.
במקרה שהבנק יכבד את השיקים, למרות שבני הזוג נתנו הוראת ביטול, יכולים בני הזוג לתבוע את הבנק, על הנזק שנגרם להם.
נודעת חשיבות מיוחדת לרישום על גבי השיקים "למוטב בלבד" או "לא סחיר" או "לא עביר" וכן לשינוי המילה "לפקודת" ע"י מחיקת "פקודת" והשראת "ל" (באופן שבמקום שיהיה רשום לפקודת "פרי הדעת", רשום ל"פרי הדעת"), שכן במידה ואדם לא היה רושם את אחת ההגבלות על השיקים, יכול נחשיה להסבם לצד ג'.

המשך תיאור המקרה:משחזרו כל השיקים, החליט נחשיה לגשת ללשכת ההוצאה לפועל, לשם גבייתם. השקם בבוקר, קם נחשיה, מילא בקשה לביצוע שטר, צירף את השיקים המקוריים וזימזם לעצמו כל הדרך אל לשכת ההוצל"פ. משהגיש את השטרות לביצוע, הנפיקה לשכת ההוצל"פ אזהרה לבני הזוג, לפיה עליהם לפעול באחת הדרכים המנויות בחוק חוק ההוצאה לפועל תשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"), לשם הסדרת החוב, או להגיש התנגדות והתיק יועבר לדיון בפני ראש ההוצל"פ (אם נטענת טענת "פרעתי" שמשמעה כבר פרעתי את החוב) או בכל טענה אחרת, בבית המשפט המוסמך (שלום או מחוזי, בהתאם לגובה החוב) וזאת תוך 20 יום, מיום קבלת האזהרה.

סיכום מציאות חלופית 1:
והנה, למרות שבני הזוג נקטו בכל מקדמי הזהירות שהיה עליהם לנהוג, נוצר מצב בו על בני הזוג לשכור את שירותיו של עורך דין ולנהל משפט כנגד נחשיה ו"פרי הדעת".
מצבם המשפטי אינו כל כך טוב, שכן הם קיבלו את מה שהזמינו ותלונתם בגינה ביטלו את השיקים, הינה בגין איכות המוצרים שקיבלו ("הדגם של המקרר לא היה הדגם המוזמן, מכונת הכביסה לא הייתה בגודל הנכון, והתנור בכלל לא חימם בטמפרטורה המתאימה").
מצב זה נקרא "כשלון תמורה חלקי". על בני הזוג יהיה לשלם את מלוא סכום השיקים ולתבוע בהליך נפרד את נחשיה, בגין הנזקים שנגרמו להם.
אם בני הזוג לא היו מקבלים כלל את המוצרים שהזמינו או שהיו מקבלים מוצרים כל כך פגומים, עד כי לא ניתן היה לעשות בהם שימוש כלשהו, הם היו רשאים לטעון ל"כישלון תמורה מלא" ולא היה עליהם לשלם לנחשיה את סכום השיקים שבוטלו.
כמו כן, באם בני הזוג היו מחזירים את הסחורה לחנות "פרי הדעת", סמוך ככל האפשר למועד בו גילו את הליקויים במוצרים שהזמינו או לחילופין מודיעים לנחשיה על ביטול העסקה ועל נכונותם להחזיר לאלתר את המוצרים שקיבלו, גם אז רשאים הם לטעון לכישלון תמורה מלא.

מציאות חלופית 2:
אדם למד את הלקח מפעם קודמת והפעם החליט לא לשמוע בקולה של חווה. "הבנתי, אבל אני מעדיף לשלם בשיקים", ענה לה אדם ורשם שישה שיקים עוקבים מבלי שטרח להגביל את הסחרות של השיקים, בגין מוצרי החשמל שרכשו בני הזוג מהחנות.
נחשיה לקח מבני הזוג את השיקים ולאחר מכן הסב אותם (ע"י חתימה בגב השיק) ומסרם לספקית ממנה הוא רוכש את סחורתו, חברת חשמלטריקים בע"מ, וזאת כנגד סחורה שהזמין ממנה.

לאחר שבני הזוג הבינו כי אין בכוונת נחשיה לספק להם את המוצרים הנכונים, כפי שהובטח להם במעמד הרכישה, הורו בני הזוג לסניף הבנק בו מתנהל חשבונם לבטל את השיקים, אשר טרם הגיע זמן פרעונם.
הבנק קיים את חובתו, וביטל את השיקים.

המצב המשפטי:
ס' 28 לפקודת השטרות (נוסח חדש), מגדיר אוחז כשורה, כאוחז שנטל את השטר (השיקים במקרה שלנו) כשהו שלם ותקין לפי מראהו, נטלו טרם הגיע מועד פרעונו, לא ידע שהשטר חולל, באם חולל, בתום לב, בעד ערך וללא כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.
ובמקרה שלנו, חב' חשמלטריקים בע"מ הינה אוחזת כשורה וזאת מאחר והיא קיבלה את השיקים, טרם הגיע מועד פרעונם, היא לא יכלה לדעת כי נחשיה מתכוון לספק לבני הזוג סחורה פגומה, בתמורה לשיקים אלו, החברה גם קיבלה שיקים אלו בעד ערך (הסחורה שסיפקה לחנותו של נחשיה) ולכן קבלתה שיקים אלו נעשתה בתום לב, ולפיכך המצב המשפטי הוא שחב' חשמלטריקים בע"מ הינה אוחזת כשורה.
משמעות היות החברה אוחזת כשורה, באה לידי ביטוי בס' 37 לפקודת השטרות. לפי סעיף זה, אוחז כשורה אוחז בשטר כשהו נקי מכל פגם ומכל טענות הגנה שיכול היה מושך השיק (רושם השיק) להעלות כנגד הנמשך (הנפרע, קרי, מי שזכאי לקבל את הכסף).

ולפיכך, בני הזוג חייבים לשלם את מלוא סכום השיקים לחברת חשמלטריקים בע"מ ואח"כ להגיש תביעה משפטית כנגד נחשיה וחנותו.
יתרה מכך, גם אם נחשיה לא היה מספק לבני הזוג כל סחורה שהיא, עדיין הם היו חייבים לשלם את סכום השיקים לחב' חשמלטריקים בע"מ, שכאמור הינה אוחזת כשורה.

החיסרון הגדול במקרה זה, נובע מסעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק השיקים"). סעיף זה מורה כי חשבון בנק יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל, אם סורבו במשך שנים עשר חודשים, עשרה שיקים או יותר, שנמשכו על החשבון ובלבד שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
כמו כן, ביטול שיק עלול להוות עבירה לפי ס' 432 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה אשר עונשה מגיע עד שנת מאסר או קנס בגובה עד פי 4 מהסכום הנקוב בשיק שחולל (חולל = לא כובד). בהערת אגב, אציין, כי סעיף 432 לחוק העונשין, מהווה אות מתה בחקיקה הישראלית, קרי, הוא לא נאכף ע"י רשויות המדינה והסעד כנגד חילול שיק, הינו במישור האזרחי (פנייה להוצאה לפועל).


מסקנות:1. כאשר עושים עסקה עם חברה או אדם, שלא ניתן לסמוך עליהם בסבירות גבוהה, מדובר בסכומים משמעותיים, ולא מקבלים את הסחורה בו במקום או שמקבלים אותה אך לא ניתן לוודא בו במקום, שהיא נקייה מכל פגם, עדיף לרשום שיקים.

2. באם רכשנו מוצר ושילמנו בעדו באמצעות כרטיס אשראי, ולאחר שקיבלנו את המוצר ואנו לא מרוצים מאיכותו, יש להחזירו לחנות, סמוך ככל האפשר לגילוי הפגם, ובאם מדובר במוצרים גדולים (כגון מקרר, תנור וכד'), יש להודיע לחנות בכתב ובאמצעות דואר רשום, על היעדר ההתאמה ודרישה כי ישלחו משאית לקחת את המוצרים הפגומים ויספקו מוצרים תקינים תחתם.

3. באם לא קיבלנו מוצרים כלל, יש להודיע לחברת האשראי מיידית ובכתב, לעצור את התשלומים לאלתר. (ניתן להודיע באמצעות איימייל דרך אתר חברת האשראי, אך יש להדפיס העתק הכולל מספר פנייה / אסמכתא).

4. אם בחרנו לשלם בשיקים ולא חשוב באיזה סכום ולמי נתנו את השיק, תמיד יש להגביל את השיקים ולסמנם בקרוס, ועדיף להזמינם מהבנק כשהם כבר מוגבלים.

5. אם עבדו עלינו, להורות לבנק מיידית (עדיף בכתב) לבטל את השיקים.

6. אם הנמשך (מי שלטובתו רשמנו את השיקים) מאיים בהוצאה לפועל וכד', לא להילחץ, לא מעקלים ולא זורקים מהבית כל כך מהר, ואם יש למושך השיק (רושם השיק) הגנה טובה, אין סיבה מיוחדת לדאוג. כמובן שמומלץ לקרוא את "המדריך לחייב" באתר "מאמרים משפטיים" ולהתייעץ עם עו"ד מומחה בהוצל"פ.
7. אם שילמנו בשיק ולא קיבלנו סחורה כלל, ודאגנו להגביל את הסחרות של השיק, אנו יכולים להורות לבנק לבטלו ולישון בשקט. אין לנמשך כל סעד היכול לעמוד לרשותו.

8. לעומת זאת, אם קיבלנו סחורה בתומרה לשיק, אך אין אנו מרוצים ממנה, יש לפעול כאמור בס' 2 לעיל, בסמוך למועד ביטול השיק.

בכל בעיה ניתן לפנות לארגונים צרכניים, כגון "המועצה הישראלית לצרכנות" או לעורך דין המומחה לנושא זה וכן לשאול את שאלותיכם בפורום צרכנות באתר זה.
והכי חשוב: אל תתפתו לעסקאות בשטח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה